#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. היכן היו השיתין ומי עשאם והאם הגיעו עד התהום ומנין?	"היו בקרן דרומית מערבית, לכן עלה בכבש ופנה לשמאלו [כל העולים למזבח מקיפים דרך ימין חוץ מהעולה לניסוך המים, היין, ועולת העוף שרבה במזרח].<p dir=""rtl"">רבב&quot;ח אמר מששת ימי בראשית נבראו דכתיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ אלו השתים כְּמוֹ חֲלָאִים שמחוללים ויורדים עד התהום מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא. תנא דבי רבי ישמעאל &quot;בראשית&quot; אל תיקרי בראשית אלא ברא שית. תניא רבי יוסי אומר שיתין מחוללין ויורדין עד התהום שנאמר אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן: וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק זה בית המקדש וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ זה מזבח וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ אלו השיתין.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;א בר&quot;צ שסובר שהיו כהנים מוציאים אותם מהשתים ודאי חולק וסובר שלא הגיעו עד התהום &lt;רש&quot;י&gt;.</p>"	סוכה מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט: 1 האם מוציאים את הנסכים מהשיתין וכיצד שורפים אותם ומנין?<p dir=""rtl"">והאם יש בהם מעילה?</p>"	"ר&quot;א בר&quot;צ סובר שלא היו עד התהום ואחת לשבעים שנה כהנים יורדים בלול שבין כבש למזבח במערבו של כבש ומציאים הנסכים ושרפים בקדש דכתיב &quot;בקודש הסך נסך שיכר לה'&quot; ויליף 'קודש' 'קודש' מ&quot;ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קודש הוא&quot;. אבל תנאים אחרים סוברים שהיה מנוקב עד התהום ובודאי שאין מוציאים משם הנסכים.<p dir=""rtl"">מעילה שנינו משירדו לשיתין אין מועלים בהם, יתכן שקמ&quot;ל לרבנן כשקלטם באויר, ויתכן שקמ&quot;ל לר&quot;א בר&quot;צ אף שנשארו בקדושתם כיון שנעשו מצותם אין מועילים בהם.</p>"	סוכה מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 2 מה עושים לשיטין בשעה שמנסכים בהם, ומה עוד שמענו מכאן?	"אמר ריש לקיש בזמן שמנסכין יין על גבי מזבח פוקקין את השיתין לקיים מה שנאמר &quot;בקדש הסך נסך שכר לה'&quot; ביאר רב פפא 'שכר' לשון שתיה לשון שביעה לשון שכרות.<p dir=""rtl"">אמר רב פפא ש&quot;מ שהיין משביע בגרון, לכן אמר רבא צורבא מרבנן שאין לו הרבה יין כששותה יין ליגמע גימועי בלגימות גדולות, רבא בכוס של ברכה אגמע גימועי.</p>"	סוכה מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 3 דרש רבא מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן: כיצד דרש? והיכן עוד יש מקור לענין זה?	"מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים פעמי ישראל בשעה שעולים לרגל בַּת נָדִיב בת אברהם שהיה ראשון לגרים חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ נמשלו דברי תורה לירכים שבסתר כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן:<p dir=""rtl"">הינו דדרש ר&quot;א הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְקֹוָק דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט זה הדין וְאַהֲבַת חֶסֶד זה גמ&quot;ח וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ זה הוצאת המת והכנסת כלה, ומה אלו שדרכם בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת ק&quot;ו לדברים שדרכם בצנעא.</p>"	סוכה מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 4 דרש ר&quot;א גדול העושה צדקה יותר.... (2) [ומה עוד דרש (2)]? ובאלו ג' דברים גמילות חסדים גדולה ממנה?	"דרש ר&quot;א גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות דכתיב &quot;עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח&quot;. [עוד דרש כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא העולם כולו חסד שנאמר &quot;אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ&quot;]<p dir=""rtl"">ואמר ר&quot;א גדולה גמ&quot;ח יותר מהצדקה שנאמר &quot;זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד&quot; בשעת הזריעה ספק אם יאכל, בשעת הקצירה ודאי שיאכל,&nbsp;&nbsp;ועוד דרש מהנ&quot;ל אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה.</p><p dir=""rtl"">ת&quot;ר בג' דברים גדולה גמ&quot;ח מהצדקה: צדקה בממונו וגמ&quot;ח בין בגופו ובין בממונו. צדקה לענים גמ&quot;ח אף לעשירים. צדקה לחיים גמ&quot;ח אף למתים.</p>"	סוכה מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: 5 פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ וכי יש תורה של חסד ותורה שאינה של חסד (2)?	דרש ר&quot;א תורה לשמה היא של חסד, תורה שלא לשמה אינה של חסד, א&quot;ד תורה ללמדה היא תורה של חסד, תורה שאינה ללמדה היא תורה שאינה של חסד.	סוכה מט:		
